מלח הארץ

חובי (יעקב בוכמן עילם, 1967-1937), אשר מכתביו מכונסים בקובץ זה, נפל במלחמת ששת הימים בירושלים, והוא בן שלושים בלבד. על גבורתו בקרב עוטר בעיטור המופת. בעת נפילתו היה בעל תואר ראשון בפילוסופיה, תלמיד מצטיין בפקולטה לרפואה בירושלים, ואב לבן בן ארבע. מכתביו, במיוחד אלה משנות לימודיו במוסד החינוכי במשמר העמק, פורשים בפנינו יומן אישי, אינטימי, מפורט ואותנטי, לעיתים ממש פיוטי, של נער מתבגר, שתחומי התעניינותו חובקי עולם. מגיל צעיר הוא פיתח אהבה ובקיאות מרשימה ביותר במוסיקה קלאסית ועניין מעמיק בפילוסופיה, בהוגי דעות מדיניים, בספרות, במחזות, בתולדות אומנות הציור ובידיעת והכרת הארץ. חובי היה נגן אבוב ואקורדיון מחונן וספורטאי מצטיין באתלטיקה, בכדורסל ובהאבקות. רוח התנדבות, דוגמא אישית, תרומה לחברה ואהבת הארץ, אלה הן המידות התרומיות המאפיינות את אישיותו המיוחדת והמעניינת של חובי., שאליו ייעד חובי את מכתביו, הוא גמלאי המכון הגיאולוגי לישראל. בעברו המקצועי היה, בין השאר, חוקר אורח באוניברסיטת מישיגן, במכונים הגיאולוגיים של ארה”ב ומדינת קנזס, וכמו כן שימש כיועץ מדעי למכון הגיאולוגי של תאילנד. כחובב ארכיאולוגיה תרם בפרסומיו תובנות מתחום מדעי האדמה לפתרון סוגיות בהבנת מערכות המים התת קרקעיות בעיר דוד, המצור הרומאי במצדה ואבני הבניין במבנים קדומים בירושלים. הוא מחברם של מאמרים מדעיים רבים שפורסמו בעיתונות המקצועית בארץ ובעולם.