מקנה כבד

הביטבוק לוקח אותנו מעולם הרעיונות לעולם היחסים החומריים בין בני-אדם לבעלי-חיים אחרים. שהרי כדאי להודות באמת: אנו לא אוכלים בעלי-חיים משום שדיון פילוסופי מעמיק הוביל אותנו למסקנה שזהו דבר ראוי לעשות. אדרבא, ייתכן מאוד שהמציאות הכלכלית של ניצול בעלי-חיים משפיעה על החשיבה המוסרית שלנו. היחסים בין בני-אדם לבעלי-חיים הם ברובם יחסים עם היבט כלכלי חזק. אנחנו מתחרים איתם על משאבי כדור-הארץ – למשל, על אדמות, על מים ועל תוצרת חקלאית. בפעילות הכלכלית שלנו אנחנו פוגעים במשאבים חיוניים עבורם – משברי האקלים והסביבה הם הביטוי החריף ביותר לכך. ובעיקר: אנחנו מנצלים בעלי-חיים לצרכים שונים ובמיוחד למזון. הספרון סוקר את האופן שבו השתנו צורות הניצול של בעלי-חיים לאורך הדורות. היחסים בין צייד לניצוד שונים מאלו שבין איכר לחיות המבויתות שבמשק, ותיעוש משק החי יצר מערכת יחסים חדשה וייחודית בין בני-אדם לבין בעלי-חיים אחרים. מה מאפיין את תיעוש משק החי? איך הוא שינה את חייהם של בני-אדם וחיות אחרות? איך הוא משנה את האופן שבו אנו חושבים על בעלי-חיים? לבסוף הספרון בוחן כמה מגמות כלכליות עכשוויות, ושואל שמא יש בהן תקווה לשינוי לטובה במערכת היחסים החומרית – ומכאן גם: הרעיונית – בין אדם לחיה.