חיים עם הגנים

בסגנון סיפורי וקולח, מגולל הספר את תולדות חקר הגנטיקה של עדות ישראל במשך יובל שנים. המחברת ביקשה לבחון במחקריה את היקף ההטרוגניות בקרב אוכלוסיות שונות בישראל ולבנות פרופיל של כל עדה על סמך הנתונים הגנטיים. בדקה את מידת הדומוּת בין הקבוצות השונות: האם יש מקום להשוות בין עדות יהודיות ולא יהודיות על בסיס הנתונים הגנטיים ואלו מאפיינים גנטיים מייחדים כל עדה.הפרקים הראשונים בספר מוקדשים לשומרונים. פרק נוסף מוקדש לפועלו החלוצי של בחקר מחלות "עדתיות" בעקבות גלי העלייה של שנות החמישים. פרקים נוספים מתארים מחקרים שהתמקדו בעדות שונות: יוצאי לוב, תימן, יוצאי חבאן שבחצרמות, אשכנזים, יוצאי עירק, מרוקו ואתיופיה (וכן קבוצות לא יהודיות – ערבים וארמנים).בספר מתוארת ההתפתחות שחלה בשנות השמונים בתחומי הביולוגיה המולקולרית וההנדסה הגנטית, אשר העניקה לחוקרי התורשה את היכולת לחקור סַמָנים תורשתיים ברמת הדנ"א. כן מתוארים אירועים מדעיים הקשורים בחקר תורשת האדם: כינוסים בינלאומיים בארץ ובחו"ל, ובמיוחד הקמת המעבדה הלאומית לגנטיקה של אוכלוסיות ישראל באוניברסיטת תל־אביב. מעבדה זו נועדה להקים בנק דנ"א שיעמוד לרשות החוקרים, ופעילותה הורחבה עם שילובה במכון לחקר הגנום האנושי על שם שלום וּורדה יורן (1997).חשיבות הספר היא בהבהרת מושגי יסוד בתחום מדעי חשוב והפיכתו לנהיר לכל המתעניין בנושא.