אל תחזור

בתום‭ ‬מסע‭ ‬קשוח‭ ‬מקוטע‭ ‬כל‭ ‬הדרך‭ ‬מדקוטה‭ ‬הדרומית, ‬ריצ‭'‬ר‭ ‬מגיע‭ ‬לבסוף‭ ‬לווירג‭'‬יניה‭.‬היעד‭ ‬שלו: ‬בניין‭ ‬אבן‭ ‬במרחק‭ ‬נסיעה‭ ‬קצרה‭ ‬מוושינגטון, ‬המִפקדה‭ ‬של‭ ‬היחידה‭ ‬הישנה‭ ‬שלו, ‬מ‭"‬צ 110. ‬ הדבר הקרוב ביותר‭ ‬לבית שאי-פעם‭ ‬היה‭ ‬לו‭.‬המטרה: ‬לפגוש‭ ‬את‭ ‬מפקדת‭ ‬היחידה‭ ‬החדשה, רב-סרן ‭ ‬סוזן‭ ‬טרנר. ‬ ‬אבל‭ ‬מאחורי‭ ‬השולחן‭ ‬שלה‭ ‬‮– ‬השולחן‭ ‬הישן‭ ‬של‭ ‬ריצ‭'‬ר‭ ‬‮–‬‭ ‬יושב‭ ‬גבר. ‬למה‭ ‬סוזן‭ ‬טרנר‭ ‬לא‭ ‬שם‭?‬ ריצ‭'‬ר‭ ‬המופתע‭ ‬מוצא‭ ‬את‭ ‬עצמו‭ ‬בצרה‭ ‬רצינית, ‬מואשם‭ ‬ברצח‭ ‬שבוצע‭ ‬לפני‭ ‬16 ‬והוא‭ ‬בהחלט‭ ‬לא‭ ‬ציפה‭ ‬לשמוע‭ ‬את‭ ‬המילים‭ ‬האלה: "‬אתה‭ ‬חזָרָה‭ ‬בצבא, ‬רב-סרן. ‬והתחת‭ ‬שלך‭ ‬בידיים‭ ‬שלי‭."‬ מי‭ ‬יתחרט‭ ‬על‭ ‬כך‭ ‬שחזר? ‬הוא, ‬או‭ ‬מישהו‭ ‬אחר‭?‬