בדידות

מילא נישאת למטיאס. במקום לירח דבש, יוצאים השניים אל מנזר שכוח אל בהרי הפירנאים, כדי לשמש כאנשי המשק והתחזוקה במקום. מילא נחרדת מהנוף ההררי והלא מוכר, אך אט-אט היא מסתגלת לסביבה המאתגרת, ומתמודדת בנחישות עם הטבע, עם הבדידות, ועם הכפריים מהסביבה, שרבים מהם קשים כמו הנוף ההררי וחסר הרחמים. מילא נחשפת לרשעותם של התושבים שלא חסים עליה, ונופלת קורבן לרכילות מרושעת, חשדנות וקנאה. לצד זאת מילא יוצרת קשר של ידידות מיוחדת ורבת קסם עם גאייטה, רועה חביב ועדין נפש. מילא הולכת ומתחזקת, הולכת ומתבגרת, ומתאהבת בנוף שהבהיל אותה כל כך בבואה לשם. בעלה, לעומת זאת, מאכזב אותה שוב ושוב. תעצומות החיים יובילו אותה לתובנות הרות גרול, ולמסע של התפכחות שישנה את גורלה מן הקצה אל הקצה. “בדידות” היא יצירת מופת קטלונית, שופעת פולקלור ומסורת, תיאורי טבע עוצרי נשימה, ודמויות מרשימות ובראשן מילא, גיבורה נשית ועוצמתית. ויקטור קטלה מיטיבה לתאר את הדמויות הססגוניות ומערכות היחסים ביניהן, ומתבלת בכינויים העממיים של ציוני הדרך בנוף נורא ההוד שבו מתרחשת העלילה: מפל השאגות, ערוץ הרגליים השבורות, תהום רגל התרנגול, רכס השדון, בריכת שלושת המסרקים ועוד רבים. קטֵרינה אלברט אי פַּרָדיס (1966-1869) חייתה כל חייה בעיירה קטנה במחוז ג'ירונה שבקוסטה בְּראווה, "חוף הפרא", מצפון לברצלונה. בשנות העשרים של חייה החלה לפרסם שירה ומונולגים דרמטיים בשם העט הגברי ויריג'ילי ד'אלקסאל (Virigily d'Alacseal). ב-1898 זכתה בפרס ב"משחקי הפרח" (Jocs Floral - תחרות ספרותית), בזכות מונולוג דרמטי שכותרתו "רוצחת בנה". כאשר נודע לחבר השופטים שהזוכה הוא בעצם נערה התחוללה שערורייה – קטלה חוותה זלזול מצד הממסד הספרותי בקטלוניה של שלהי המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים, אשר אפיין את היחס לנשים יוצרות. היא סירבה להציג את יצירתה ולקבל את הפרס, ומאז פרסמה את יצירותיה בשם העט ויקטור קָטָלָה, שם גיבורו של רומן בכתובים שמעולם לא סיימה את כתיבתו. -- מאתר ההוצאה.