חרפות וגידופים

163 עמודים. הקריאה בקומדיה השחורה של אמלי נותומב מרתקת ומצחיקה אבל בתוך כך היא מעמידה את הקורא בפני ניסיון אנושי לא פשוט, שמעורר כמה שאלות טורדות מנוחה: התשוקה להתבודד ולהתנתק מחברת בני אדם – האם היא מוסרית? עד כמה מחויבים אנו באחריות לזולתנו? והזולת – האומנם הוא הגיהינום, ושמא הוא קורבן הראוי לרחמינו? ולבסוף, מה תוקפו של עקרון קדושת החיים? "חרפות וגידופים" מוביל אותנו לגעת בשאלות הגדולות האלה בדרך מפתיעה – דרך של עלילה מותחת, ובייחוד דרך ההומור לגווניו השונים: חביב, נושכני, אכזרי, אבל כפוף תמיד למרותה של כתיבה סיפורית ממושמעת, תמציתית ומדויקת, שיודעת את גבולותיה.