בערב כשבא הירח

שירתה של כרמלה אפופה שקט, שלוות נפש ואהבה, ובתוך כל אלה געגועים אל הבלתי מושג, כמיהה לחופש ולמנוחה, ציפייה לשיר חדש ולהגשמת חלום נשכח.