מצדה : תהומות אין חקר

באחד מימי הששי של יוני, 1963, נכנסו ללשכתו של דוד בן גוריון בתל אביב, יוסף אבירם מנהל החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, והארכיאולוג פרופ' יגאל ידין. אבירם וידין הגיעו לראש הממשלה על מנת להציג לו את תכניתם למבצע החפירות הנועז ביותר שנעשה אי פעם בארץ: חפירת מצדה. כיאה לידין, שעשור קודם לכן עוד שרת כרמטכ"ל, החפירה עמדה להיות מבצע צבאי לכל דבר. כך יצאה לדרך החפירה הגדולה והמאתגרת ביותר שנערכה אי פעם בארץ, שתהיה לאחת החפירות המפורסמות ביותר בעולם. ידין יצא למצדה על מנת להוכיח את אמיתות תיאורו של יוסף בן מתתיהו על אחרית הלוחמים היהודים במצודה המדברית המבודדת, ועל התאבדותם על מנת לא ליפול שבי בידי הרומאים. בכישרון רטורי רב הציג ידין עובדות המאששות את הסיפור הדרמטי. אולם לא כולם הסכימו עם מסקנות החפירה של ידין ובמשך חמישים השנים שעברו מאז החפירה, בבד בבד עם פרסום הדוחות המפורטים, החפירה והמחקר על מצדה נמשכים. הגיליון יצא לאור במקביל לאירועי היובל לחפירות מצדה ולהיווסדה של החברה לחקירת ארץ ישראל.