ריקודי-עם בישראל

"חייב אדם לרקוד כל יום לפחות ריקוד אחד אם במעשה אם במחשבה" - הריקוד העממי הוא מן הביטויים האותנטיים ביותר של רוח האדם, גם של היחיד וגם של החברה כולה. ביהדות, ובפרט בתנועה הציונית, היה ריקוד העם אחד הגורמים המלכדים החשובים ביותר.הספר מביא ניתוח מעמיק ומקיף של צמיחת ריקודי־העם בישראל, למן שורשיהם בגולה ובמסכתות החגים בקיבוצים ועד ימינו. הוא עוסק בתפקודם ובמשמעותם התרבותית, החברתית והאידיאולוגית־ציונית, על כל השינויים שחלו בה. הוא מציג את ריקודי־העם בפרספקטיבה היסטורית ומתארם הן מנקודת המבט של יוצריהם הראשונים והן מנקודת מבט עכשווית.הספר מבקש לענות על כמה שאלות, ביניהן:– מהו "ריקוד־עם ישראלי", שכה קשה להגדירו אך גם קשה לטעות בו?– מה היו בעבר ומה הם כיום מקורות ההשראה של אלה היוצרים את ריקודי־העם בישראל? – מהי תרומתם של ריקודי העדות לריקודי־העם?– מהם הישגיהם של ריקודי־העם, לצד הקשיים והאתגרים שהם מציבים בפנינו כיום, ומהו עתידם?הספר סוקר מתוך אמפתיה רבה את ריקודי־העם הישראליים שעמדו במבחן הזמן ועומד על סוד קסמם שלא פג.ד"ר , מבכירי תנועת ריקודי־העם, מדריך ורוקד זה עשרות שנים, פרסם מאמרים ומחקרים רבים בכתבי־עת ובספרים בנושאי חינוך, תרבות ואמנות, פולקלור וקהילה. הוא מילא תפקידים בכירים במערכת החינוך והתרבות בישראל ובארגונים בינלאומיים לשימור מורשת התרבות.תמונת השער: (1886-1966), ריקוד ההורה.