תקון

המסר של "תִּקּוּן" פשוט בתכלית: ערבים ויהודים נמצאים על מסלול המוביל להשלמה. בהתחשב במצב הרוח הלאומי, שנמצא כעת בשפל המדרגה, ועל רקע האמונה הרווחת שפתרון הסכסוך איננו אפשרי, המסר האופטימי שלי נשמע מוזר, אולם אני מציע לקורא להתנתק מפגעי היום יום, לעקוב אחרי שחזור שרשרת האירועים ולהיווכח שהם מְכַוּונים למציאות חדשה: המזרח התיכון מוכן לקלוט את ישראל כשכנה לגיטימית. הנה כך אני מציע להגדיר את המצב: בעתיד, לאחר שיכון שלום אזורי, בספרי ההיסטוריה ייכתב כי תהליך קבלתה של מדינת היהודים כשכנה לגיטימית במזרח התיכון המוסלמי נפתח באוקטובר 1973, כאשר נשיא מצרים, אנוואר סאדאת, הורה לצבאו להתקיף את ישראל. נשיא מצרים יצא למלחמה כדי להחזיר למצרים את השטחים שישראל כבשה ביוני 67', ולהשיג שלום, והוא הצליח. לא רק את קו בר-לב הצבא המצרי השמיד – גם את חומת הסירוב, שבאמצעותה ישראל הקיפה את עצמה. מאז ועד היום, זה חמישים שנה, תהליך הקבלה לשכונה נמשך ברציפות. לעיתים הוא פורץ קדימה בשעטה (הסכם אוסלו והסכמי אברהם), לעיתים הוא נעצר לתקופות ממושכות (רצח ראש הממשלה רבין) ואף נסוג (נתניהו מאיים לספח). לא התפרצות, אפוא, ולא מהפכה, אלא שינוי מתמשך, נגרר, נמתח ולרוב מייגע, אולם בקצהו מונחת מנחה נפלאה. מילת המפתח היא תהליך - סדרה של שינויים, המתרחשים בשלבים. אולם, וזה העניין החשוב: הכיוון ברור. מרבית היהודים ומרבית הערבים באזור מעוניינים לנַרמֵל את היחסים ביניהם. "תִּקּוּן" מתאר תהליך דֶּטֶרמיניסטי, המתקדם לאיטו לקראת הגשמת מטרתו, הסדר של קבע. תחנות חייו של התהליך אינם אקראיים והתפתחותם איננה מקרית. לכל מסובב בתהליך הזה קדמה סיבה, ואם מצרפים שלב מוקדם בתהליך לשלב הבא מתקבלת תבנית. בכל פרק ניסיתי לאפיין את אחד המרכיבים בתבנית. חיבורם יחדיו עתיד להצטבר לכדי מסה קריטית, וכאשר התהליך ימוצה, בספרי ההיסטוריה יְלַמּדוּ כי האינטרסים המשותפים לערבים וליהודים המתונים, היו חזקים יותר מהאידיאולוגים המשיחיים, שהבטיחו בשם אלוהים ארץ ישראל שלמה, וגם ממטיפי החמאס שקראו להשמיד את ישראל.אשר למחבר: אני עיתונאי וסופר. כשלושים שנה שימשתי כתב שטח ועורך בטלוויזיה, בארץ ובחוץ לארץ, הפקתי סרטי תעודה, הקמתי בגוש דן תחנת רדיו וחיברתי ספרי עיון שעסקו באופציה הגרעינית של ישראל, ובמסע ההסתה הבוטה שקדם לרצח יצחק רבין. בויקיפידיה, תחת שמי נמצא תיאור קצר של תולדותיי.