הלואי שהייתי יכול

אֲרִיאֵל הוּא יֶלֶד סַקְרָן שֶׁמַּבְחִין בְּכָל הַמִּתְרַחֵשׁ בִּסְבִיבָתוֹ. אַגַּב הַהִתְנַהֲלוּת הַשִּׁגְרָתִית בְּחַיָּיו, הוּא שָׂם לֵב לַעֲשִׂיָּה שֶׁל אַנְשֵׁי הַמִּקְצוֹעַ שֶׁבָּהֶם הוּא פּוֹגֵשׁ וּמִתְפַּעֵל מִיְּכוֹלוֹתֵיהֶם. עִם זֹאת, נִתָּן לִרְאוֹת אֶת חֹסֶר הַבִּטָּחוֹן שֶׁלּוֹ אֶל מוּל הַסְּבִיבָה. אֲרִיאֵל מְשַׁתֵּף בְּרִגְשׁוֹתָיו אֶת הָאֲנָשִׁים הַיְּקָרִים לְלִבּוֹ, וְהֵם מַטְמִיעִים בַּאֲרִיאֵל תְּחוּשׁוֹת שֶׁל מְסֻגָּלוֹת. לְאַט-לְאַט אֲרִיאֵל מַפְנִים אֶת הַדְּבָרִים, עֶרְכּוֹ הָעַצְמִי מִתְגַּבֵּר וּמִתְגַּבְּשִׁים בּוֹ הַבִּטָּחוֹן וּתְחוּשַׁת הַמְּסֻגָּלוּת. חוֹפִית יָרִימִי, מַדְרִיכָה שֶׁל אֲנָשִׁים עִם אוֹטִיזְם בֶּעָבָר וּמְנַהֶלֶת שֶׁל דִּיּוּר חוּץ-בֵּיתִי שֶׁבּוֹ מִתְגּוֹרְרִים יְלָדִים וּבוֹגְרִים עַל הַסְּפֶּקְטְרוּם הָאוֹטִיסְטִי בַּהוֹוֶה, מוּנַעַת, בֵּין הַשְּׁאָר, עַל יְדֵי הַהֲבָנָה שֶׁכָּל אֶחָד, יֶלֶד וּמְבֻגָּר, יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְהֶשֵּׂגִים בִּתְנַאי שֶׁמִּישֶׁהוּ בִּסְבִיבָתוֹ מַאֲמִין בּוֹ וְדוֹאֵג לוֹ. "הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל" הוּא סֵפֶר יְלָדִים חָשׁוּב מֵאֵין כָּמוֹהוּ, שֶׁהַמֶּסֶר שֶׁבּוֹ נוֹגֵעַ לְכָל הָאֲנָשִׁים בְּכָל הַגִּילִים וּבְכָל רָמוֹת הַתִּפְקוּד.