אם לא ישיגו אותנו הציפורים

מָטָר בַּלַּיְלָה הַהוּא נִדְמֶה הָיָה לִי לְרֶגַע שֶׁעוֹד מְעַט וְיִפְּלוּ כָּל הַכּוֹכָבִים כֻּלָּם וְהַשָּׁמַיִם יִוָּתְרוּ רֵיקִים, רַק יָרֵחַ לְבַדּוֹ. חֶלְקִיקֵי כּוֹכָבִים נִשְׂרָפִים הִתְקָרְבוּ אֵלַי בִּזְנָבוֹת מְפֹאָרִים וְנֶעֶלְמוּ בְּרֶגַע. הָאֲדָמָה עוֹד הָיְתָה חַמָּה וְהָרוּחַ הִרְגִּיעָה. שָׁכַבְתִּי עַל הַגַּב, יֹפִי בָּהִיר בְּכָחֹל כֵּהֶה הִסִּיחַ אֶת דַּעְתִּי מִלְּדַקְדֵּק בִּרְצוֹנוֹתַי. לֹא יָכֹלְתִּי לְנַצֵּל אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת הַפָּז, לַחֲלֹם עַל אֵינְסוֹף חַיִּים אֲחֵרִים וּלְהַאֲמִין בְּקִיּוּמָם. בְּכָל אֹפֶן הָיָה הַלַּיְלָה הַהוּא יָפֶה וּמְיֻחָד מֵאֵין כְּמוֹתוֹ. מיכל יוֹרק ילידת 1983. זהו ספרה הראשון.