חרוצים בהר שתולים ברמה

רמת רחל הוא שם שאינו זר לאוזן הישראלית, וּודאי שיצא שמעו באזור ירושלים.אך גם אלה שטווח ידיעתם מגיע מעבר לבית המלון, לבריכה ולמרכז הספורט,ספק גדול אם נתנו דעתם לשפע ולמגוון הבלתי־נדלה של זיכרונות, סיטואציותהיסטוריות ודילמות שהקיבוץ – העומד לציין את שנתו המאה – מקפל בחובו.שורשיה של רמת רחל בפלוגת ירושלים של גדוד העבודה המיתולוגי, אותו ניסיוןמופלא שהתקיים בראשית שנות ה־ 20 של המאה הקודמת, לשנות פני עם, אדםוחברה. מנקודת המוצא, סמוך למנזר רטיסבון, עולה הפלוגה על פיסת קרקע זעירהבדרום ירושלים בואכה קבר רחל ובית לחם; חוֹוה עזיבה וכיליון במאורעות תרפ״ט,והתחדשות תוך חיפוש מתמשך למקורות פרנסה שאינם חקלאיים. מתוך חיפושיםאלה צמחה תרומה אדירה להתבססות המפעלים בים המלח, במיוחד בסדום, ובדבבד המשיכו ניסיונות בלתי־נלאים להרחבת המשבצת החקלאית, שבדרך כללעלו בתוהו. רמת רחל הפגינה קליטה אינטנסיבית של עלייה, וחרף שטחה הזעיר,לא ויתרה על אירוח פלוגת פלמ״ח והעמידה בסיס למסעות המפורסמים למדבריהודה ולים המלח. ובכיוון שונה, נזקפה לזכותה תרומה למועצת הפועלים שלירושלים. היא נודעה ביחסי שכנות טובים עם הכפר הערבי צור א־בהר. ידועהעמידתה האיתנה בהתקפות של מקומיים ושל כוחות מצריים וירדניים במלחמתהעצמאות, שהסתיימה בנסיגה ובהרס המשק. ומכאן, חזרה חלקית הביתה תוך כדיפילוג – כאשר חלק הארי של החברים עוברים לקיבוץ עין כרמל – עזיבת הקיבוץהמאוחד והצטרפות לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, הידלדלות האוכלוסייה שכמעטהביאה לחיסול המשק, התאוששות בגין קליטה מוצלחת של גרעיני נח״ל, וחייםשל משק ספר בדרום ירושלים.רמת רחל חוותה שכול והרס, שיקום ובנייה מחדש, אחיזה בציפורניים בקרקע,ומאבק בייאוש ובבדידות. המשק הפורח של ההווה מתמודד מול בעיות ישנות-חדשות, בראש ובראשונה הקִִרבה לעיר, שתמיד העניקה לו מעמד של מעין קיבוץעירוני, כמו גם התמודדות עם שלל השינויים הפוקדים את התנועה הקיבוצית.רמת רחל היא סיפור ציוני מובהק, סיפור שהחל לפני מאה שנה ועתידו עוד לפניו.