איטליה, ענן

בשתי הנובלות היפהפיות של נפרשים בפנינו שני סיפורים משפחתיים. במרכזם עומדות נשים הטעונות בחוזק פנימי ובחכמה; שתיהן מתארות, בטון שקט ובצנעה, עולמות רווי תהפוכות ורגש. בזכות תבונת החיים של גיבורותיו, פשטות מבען ותשומת לבן לפרטים הקטנים המרכיבים את עולמן, מקנה לודולי לנובלות שלו איכויות של שירה אמתית ומרגשת. היא נערה שהוכשרה להיות משרתת. היא מגיעה אל בית משפחת מרציאלי כבחורה צעירה ועוזבת אותו לאחר שנים, עם מותו של בעל הבית. את מיטב שנותיה היא מעבירה עם בני הזוג מרציאלי ושלושת ילדיהם והיא כצל נע בחייהם – נוכחת נפקדת על פי הצורך. בעיניה המתבוננות וברגישותה הרבה היא מתארת כרוניקה משפחתית מוכרת לכאורה, ועם זאת חד פעמית ונטועה עמוק בהוויית הזמן הזה. הוא שמו של אוגוסטו הקוסם. רעייתו הקשישה מריה נפרדה ממנו כבר לפני יותר משלושים שנה ובנם מתגורר כעת בארץ רחוקה, אולם שניהם נדמים קרובים אליה מאוד. את סיפורם המשותף, החי בה כל־כך, היא מניחה כתמונות זיכרון בפני המתווך הצעיר והקשוב המסייע לה למכור את ביתה בכפר.