אוריינטליזם במבחן

ספרו של אורי רוסט, "אוריינטליזם במבחן", מתמקד בתקופה מכרעת בהיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה (1922-1914). בתקופה זו קרסה האימפריה העות'מאנית, נוצרו ישויות מדיניות חדשות, נקבעו גבולות, עוצבה שיטת המנדטים והוענקה עצמאות למצרים שהייתה בשליטה בריטית זה מכבר. המדיניות הבריטית הייתה בעיקרה פרי יצירתם של "אנשי השטח", "האוריינטליסטים" או "הערביסטים" – כמו לורנס "איש ערב", מרק סייקס, רונלד סטורס, גרטרוד בל ואחרים. אלה, לצד מדינאים בכירים כמו וינסטון צ'רצ'יל ואלפרד מילנר, עשו שימוש תכוף בדימוי הערבי, כלומר במה שנחשב בעיניהם כמאפיינים ייחודיים ערביים, כחלק מתהליכי קבלת ההחלטות בסוגיות המזרח תיכוניות."אוריינטליזם במבחן" חודר לרובד התת-קרקעי של תהליך ההתרחשויות ההיסטוריות, תוך כדי כך שהוא בודק את התפיסות והדימויים הנמצאים ברקע ההחלטות המדיניות, כל זאת על בסיס חומר מגוון, בעיקרו ארכיוני. בתוך כך הוא עוסק במגוון של סוגיות: דימוים של ערביי המדבר מול דימוי המצרים "הלבנטינים"; דימוי הערבים-הפלסטינים; דרכי שליטה אפקטיביות במזרח בכלל ובערבים בפרט; חשיבות מראית העין ושמירת הכבוד בחברות "אוריינטליות", ועוד.חלק לא מבוטל ממערכת הדימויים שרווחה אצל הבריטים בתקופה שבה עוסק הספר המשיך להשפיע גם בדורות הבאים, וחלקם אף חדרו לעולם המושגים שלנו. הקורא הישראלי יוכל לגלות, למשל, שאחד ההסברים הרווחים שניתנו בישראל לפרוץ האינתיפאדה הפלסטינית הראשונה והתמשכותה – חוסר הנחישות הישראלית להשתמש בכוח רב לדיכויה מיד עם פריצתה – ניתן על ידי בריטים במצרים כבר ב-1919, לנוכח ההתקוממות המצרית שעמדה בסתירה לדימוי המצרי הנוח והכנוע.ד"ר אורי רוסט מלמד בחטיבות למזרח תיכון וממשל ופוליטיקה, במחלקה ללימודים רב-תחומיים במכללת ספיר.