טיט

בירושלים של המלך יהויקים מולך אבל תושביה נוסעים ברכבת הקלה. קרונות הרכבת נעצרים בתחנות שוק מחנה יהודה ופסגת זאב, אבל נוסעים בהם גם נביאי שקר ונביאי אמת, וביניהם גם אחד, ירמיהו בן חלקיהו, משורר צעיר שמתחיל לומר דברי נבואה על חורבן קרב ובא. על פי ירמיהו, צבא בבל ובראשו המלך נבוכדנצר יטיל מצור על ירושלים מוכת השחיתות, עד שיביא לחורבנה וישלח את תושביה לגלות. אלא שאיש בירושלים לא רוצה לשמוע את נבואת ירמיהו, גם לא כשהמסוקים והטנקים של בבל כבר נמצאים בפאתי העיר. הוא אחד הרומנים היפים, המורכבים והנועזים שפורסמו בעברית בשנים האחרונות. האם הוא ניסיון לכתוב מחדש, בכלים ספרותיים מודרניים, את ספר ירמיהו? או שאולי הוא דבר נבואה עכשווי ומצמרר על ירושלים של היום? הרומן מעורר ההשתאות של בורשטיין מזמין את קוראיו לנוע בין העבר להווה, בין הסיפור המקראי לבין המציאות שאנו חיים בה, כדי לבחון את עכשוויותו של הטקסט העתיק אבל גם את מחזוריות ההיסטוריה. הוא הרומן השישי של דרור בורשטיין. קדמו לו ספר השירים פירות/גט (1999), אבנר ברנר (2003), ערים תאומות (2004), הרוצחים (2006), קרוב (2009), נתניה (2010) ואחות שמש (2012).