לא בכל מחיר : מגוש קטיף עד עמונה: הסיפור מאחורי המאבק על ארץ ישראל

קיץ 2005, מדינת ישראל עומדת לפני יישום תכנית . ככל שמתקרב מועד הפינוי מתרבים תרחישי האימה, ובאמצעי התקשורת לא מפסיקים לדבר על חשש למלחמת אחים. זה שלושה עשורים, ובעיקר מאז רצח רבין, שאנשי הזרם התורני בציונות הדתית נתפסים כפונדמנטליסטים קיצונים ואלימים, הבזים לדמוקרטיה ומקדשים את שלמות הארץ על פני כל ערך אחר, וכמי שלא יבחלו בשום אמצעי כדי למנוע מהממשלה לפנות יישובים. בסופו של דבר, בתוך שישה ימים בלבד פונו מבתיהן 1,751 משפחות ועוד אלפי תומכים שהגיעו לסייע להן, 25 יישובים נהפכו לתלי חורבות, ובניגוד לכל ההערכות המקדימות, האלימות הצפויה לא פרצה. מנסה להסביר את הפער שהתגלה בין הדימוי למציאות, בין התיאוריות לבין המעשה. זהו מסמך היסטורי, תרבותי ופוליטי מרתק, אשר מציג לראשונה באופן סדור את תפיסת העולם הממלכתית שגובשה על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה, מנתח את הגישות השונות שהתפתחו בקרב תלמידיהם לגבי הדרך שבה יש להיאבק על שלמות הארץ, ומראה כיצד באו גישות אלה לידי ביטוי באסטרטגיות הפעולה שבחרו ארגוני המאבק השונים בימי ההתנתקות ובאירועי עמונה. ד"ר ליוותה את המאבק לכל אורכו וחוותה את ההתרחשויות בשטח באופן בלתי-אמצעי. תוך שימוש בראיונות נדירים שקיימה עם מובילי המאבק, במסמכים ובפרוטוקולים מישיבות סגורות, ובאמצעות היכרותה האישית את המערכת הפוליטית וניתוח יסודי של השיח שהתנהל בתקשורת הכללית והמגזרית – היא מציגה לקורא תיאור שלם ומעמיק של אחת התקופות הסוערות בתולדותיה של מדינת ישראל. היא דוקטור למדע המדינה ומנהלת המכון הגבוה ללימודי ירושלים (מכון מגלי"ם). בעבר שימשה כמנכ"ל איגוד המרכזים לזהות יהודית וכיועצת לכמה מראשי מפלגת העבודה: אהוד ברק, עמרם מצנע ומתן וילנאי. ספרה הקודם, "סוד הכוח – מאבקיה של מועצת יש"ע בגדר ההפרדה ובתכנית ההתנתקות", ראה אור בשנת תשס"ה בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.