רק אל תשכח אותי

ג'ורג'ינה פוטרה זה עתה מהביסטרו הבינוני שעבדה בו (בתקרית מבישה שכללה טבח איטלקי–לכאורה ומבקר מסעדות נרגן), נפרדה מהחבר שלה (פרידה היא מילה עדינה מדי לתאר את מה שבאמת קרה שם), השותפה שלה לדירה שוב השאירה לה פתק פאסיב–אגרסיב, ובאופק צפוי לה אירוע משפחתי שבו היא ללא ספק תרגיש, כרגיל, שהיא מאכזבת את כולם. אמנם יש לה שלושה חברים טובים שתומכים בה ומעיל פרוותי ורוד, אבל היא לא מרגישה בשיאה, בלשון המעטה. דווקא בנקודה הזאת היא פוגשת את לוקָס, שהיה האהבה הראשונה שלה, והפך מנער רזה ומבויש לבחור נאה במיוחד שמנהל פאבים ברחבי בריטניה. כשהיא רואה אותו, היא נזכרת בקשר העוצמתי שהיה ביניהם בסוף התיכון, אבל גם בסיום הצורם שלו, ובפצעים שלא הגלידו מאז. לוקס, מצידו, טוען שהוא בכלל לא זוכר אותה. אולי היא דמיינה הכול ובעצם זאת הייתה אהבה חד–צדדית? רק אל תשכח אותי הוא רומן מקסים, מרגש, שנון ומצחיק על שיברון לב, אובדן והחמצה, אבל גם על סגירת מעגל, על כוחה של כנות, ועל אהבה שלא דוהה. וארי מקפרליין, עיתונאית לשעבר וסופרת, נולדה בסקוטלנד ומתגוררת כיום באנגליה. זהו ספרה החמישי, והראשון שרואה אור בעברית. "שילוב יפהפה של עדינות, הומור יבש ורגשות עמוקים." פבלישרז ויקלי -- מהכריכה האחורית