הדובון לאלא

הַדֻּבּוֹן אוֹמֵר "לֹא" עַל כָּל דָּבָר. מַלְאָךְ קָטָן מִן הַשָּׁמַיִם שׁוֹמֵע זֹאת, מֵנִיף עָלָיו אֶת מַטֵּה הַקְּסָמִים, וּמֵרֶגַע זֶה הַדֻּבּוֹן לֹאלֹא אֵינוֹ מְסֻגָּל לוֹמַר מִלָּה מִלְּבַד "לֹא". אַט אַט מְגַלֶּה לֹאלֹא שֶׁלֹּא פָּשוּט לְהִסְתַּדֵּר בָּעוֹלָם אַךְ וְרַק בְּאֶמְצָעוּת "לֹא". הָפַךְ לִיצִירָה קְלָסִית לִילָדִים, וְהַשֵּׁם “הַדֻּבּוֹן לֹאלֹא" הָיָה לְכִנּוּי שָׁגוּר לְכָל יֶלֶד בִּתְקוּפַת הַ"לֹא" שֶׁלּוֹ.