העכבר והסנאי : אני - אתה, אתה - אני

בְּבַיִת קָטָן בְּעִיר קְטַנָּה גָּרָה מִשְׁפָּחָה. בַּבַּיִת גָּרִים גַּם סַאנִי הַסְּנָאִי וּבַּארִי הָעַכְבָּר. הַסְּנָאִי - עַל עֵץ שֶׁבֶּחָצֵר, וְהָעַכְבָּר - בַּמַּרְתֵּף מִסְתַּתֵּר. אֶת סַאנִי שֶׁעַל הָעֵץ כֻּלָּם אוֹהֲבִים, מִבַּארִי שֶׁבַּמַּרְתֵּף כֻּלָּם פּוֹחֲדִים. אֲבָל הַאִם הֵם כָּל כָּךְ שׁוֹנִים? מִישְׁקָה בֶּן-דָּוִד כָּתַב וּמִישֶׁל קִישְׁקָה אִיֵּר מָשָׁל עַל דֵּעוֹת קְדוּמוֹת וְעַל הַדִּמְיוֹן בֵּין אֲנָשִׁים וְחַיּוֹת. מִישְׁקָה בֶּן-דָּוִד הוּא סוֹפֵר וְד"ר לְסִפְרוּת. הוּא סִפְרוֹ הָרִאשׁוֹן לִילָדִים. מִישֶׁל קִישְׁקָה כּוֹתֵב, מַרְצֶה לְאִיּוּר בִּ"בְצַלְאֵל" וּמְאַיֵּר עָטוּר פְּרָסִים.