
ציון זכאי
אִיתַי אוֹהֵב שֶׁאַבָּא מַשְׁכִּיב אוֹתוֹ לִישׁוֹן, כִּי אַבָּא תָּמִיד מְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּרִים הֲכִי טוֹבִים. הַלַּיְלָה מְסַפֵּר אַבָּא לְאִיתַי סִפּוּר מְיֻחָד בְּמִינוֹ עַל נָסִיךְ אַמִּיץ הַנִמְצָא בְּדָרְכוֹ לְהַצִּיל נְסִיכָה יָפָה מציפורניו שֶׁל דְּרָקוֹן רָשָׁע. אַךְ בְּטֶרֶם יַגִּיעַ אֶל הַנְּסִיכָה, עַליו לַעֲבֹר דֶּרֶךְ רְצוּפָה הַפְתָּעוֹת וּמְלֵאָה הַרְפַּתְקָאוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשׁוּנוֹת, פְּרִי דִּמְיוֹנוֹ הֶעָשִׁיר שֶׁל אִתִּי.
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-1 מקומות
היה הראשון לכתוב ביקורת
ספרים דומים