הנסיכה ממאה שערים

ליבי עצמה עיניים והרגישה עטופה באהבה. אומנם לא הייתה דמות מסוימת שעמדה לצידה, אבל היא הרגישה מחובקת ואהובה. היא שקעה לתוך הדמיון ופחדה לפקוח עיניים, אבל אז היא נזכרה שיש שני ילדים קטנים אצל שירה ושהיא חייבת לאסוף אותם לפני שמישהו ישאל שאלות. היא פקחה את העיניים בבהלה, אבל יערית הייתה רגועה והיא אמרה לה שזה תהליך ושזה לוקח זמן. "אני מרגישה שיש לך סבלנות, אז נתחיל?""כן, נתחיל, אני אבוא שוב."לליבי, ילדה רגישה, אומנית, היו שאיפות גדולות, אבל למרבה אכזבתה דווקא השאיפה הכי רוחנית וגבוהה מבחינתה מתבררת לבסוף כתהום שחורה שמונעת ממנה את מה שכל אימא ואישה צריכות – אהבה.ליבי מוצאת ישועה בכלי ישן שכמעט זנחה בצד הדרך – עולם היצירה. האומנות סוחפת אותה לאורך שבילי האושר ואהבה האין־סופיים שביכולתה להעניק.ליבי היא סופרת חרדית צעירה שנולדה במאה שערים בבית מלא אהבה, אך שבילי החיים הובילו אותה למחוזות אפלים ומורכבים שבהם חשה בודדה וללא אהבה. בכנות ובגילוי לב היא משתפת את הקוראים במסע שעברה, מסע המלווה בכאב ובקשיים, שמתוכם יצאה אל האור ואל התקווה. הוא ספר שכל אחד ימצא את בו את עצמו, יתחבר אליו וייתרם מהתובנות הייחודיות שהוא טומן בחובו.