מה שאחרים חושבים בי

‭"‬כאשר‭ ‬אתם‭ ‬עומדים‭ ‬לידי,‭ ‬איני‭ ‬שומע‭ ‬את‭ ‬הקול‭ ‬שלכם.‭ ‬אני‭ ‬חווה‭ ‬בתוכי‭ ‬עוד‭ ‬סט‭ ‬של‭ ‬מחשבות‭,‬ שמרגישות‭ ‬בדיוק‭ ‬כמו‭ ‬שלי‭,‬ ש‭'‬נשמעות‭'‬ בדיוק‭ ‬כמו‭ ‬שלי‭.‬‭‬ במילים‭ ‬אחרות‭,‬ אני‭ ‬אף‭ ‬פעם‭ ‬לא‭ ‬יכול‭ ‬לדעת‭ ‬האם‭ ‬זו‭ ‬המחשבה‭ ‬שלי‭ ‬שמהדהדת‭ ‬בי‭,‬ או‭ ‬מחשבה‭ ‬של‭ ‬מישהו‭ ‬אחר‭.‬ הכול‭ ‬נשמע‭ ‬כמו‭ ‬אותו‭ ‬קול‭ ‬פנימי.‭" גיבור‭ ‬ספרו‭ ‬החדש‭ ‬של‭ ‬יואב‭ ‬בלום‭ ‬גילה‭ ‬עוד‭ ‬בילדותו‭ ‬שהוא‭ ‬שונה‭ ‬משאר‭ ‬האנשים‭ ‬המקיפים‭ ‬אותו‭:‬ המחשבות‭ ‬שלהם‭ ‬זורמות‭ ‬אליו‭,‬ מציפות‭ ‬אותו‭.‬ הוא‭ ‬מנווט‭ ‬ביניהן‭ ‬במאמץ‭,‬ מתקשה‭ ‬לחלץ‭ ‬מן‭ ‬הסערה‭ ‬המתמדת‭ ‬את‭ ‬המחשבות‭ ‬והתחושות‭ ‬המקוריות‭ ‬שלו‭.‬ החיים‭ ‬המוגנים‭ ‬יחסית‭ ‬שבנה‭ ‬לעצמו‭ ‬מתערערים‭ ‬כשמישהו‭ ‬מתחיל‭ ‬להרוג‭ ‬קוראי‭ ‬מחשבות‭.‬ לקוראי‭ ‬המחשבות‭ ‬הנותרים‭ ‬אין‭ ‬ברירה‭ ‬אלא‭ ‬להתכנס‭ ‬יחד‭ ‬ולנסות‭ ‬להבין‭ ‬מה‭ ‬קורה‭.‬ אך‭ ‬האומנם‭ ‬המקלט‭ ‬שבו‭ ‬הם‭ ‬מתבצרים‭ ‬הוא‭ ‬מקום‭ ‬בטוח‭? ‬ מאחר‭ ‬שקוראי‭ ‬המחשבות‭ ‬אינם‭ ‬מסוגלים‭ ‬לקרוא‭ ‬זה‭ ‬את‭ ‬מחשבותיו‭ ‬של‭ ‬זה‭,‬ הם‭ ‬מוצאים‭ ‬את‭ ‬עצמם‭ ‬בסיר‭ ‬לחץ‭, ‬שבו‭ ‬כל‭ ‬אחד‭ ‬מהם‭ ‬הוא‭ ‬בלש‭ ‬וקורבן‭ ‬פוטנציאלי‭,‬ צייד‭ ‬וניצוד‭.‬‮‬ מה‭ ‬שאחרים‭ ‬חושבים‭ ‬בי‭ ‬עושה‭ ‬שימוש‭ ‬וירטואוזי‭ ‬בצורת‭ ‬המותחן‭ ‬הקלאסי‭ ‬כדי‭ ‬לברר‭ ‬מה‭ ‬אנחנו‭ ‬יודעים‭ ‬על‭ ‬עצמנו‭,‬ אם‭ ‬בכלל‭ ,‬ובאיזו‭ ‬מידה‭ ‬כולנו‭ ‬קוראי‭ ‬מחשבות‭.‬ בהשפעת‭ ‬כישרון‭ ‬הסיפור‭ ‬המהפנט‭ ‬של‭ ‬בלום‭ ‬הופכות‭ ‬השאלות‭ ‬האלה‭ ‬לשאלות‭ ‬של‭ ‬חיים‭ ‬ומוות‭,‬ והקורא‭ ‬נקלע‭ ‬לרכבת‭ ‬הרים‭ ‬שאי‭ ‬אפשר‭ ‬לרדת‭ ‬ממנה‭.‬‮‬ -- מהכריכה האחורית