משוחרר

"זה ללא ספק הוא. אותך, בינתיים, נראה שהוא לא מזהה אבל זה לא משנה; אתה שוב מחייך בהגזמה וממקד את תשומת הלב שלו למעלה, בחיוך המוגזם, הרחק מהרעד הלא נשלט של רגל שמאל". אלה הן המילים הראשונות של "משקפי ראייה", הסיפור הראשון בקובץ הסיפורים "משוחרר". בכישרון סיפורי ובלשון עשירה ומדויקת, המתכתבת עם יצירות מרכזיות בספרות העברית, נוגעים סיפורי הקובץ בכמה מתחנות חייהם העיקריות של צעירים וצעירות בישראל: בשנות ההתבגרות הכואבות לעתים בבית הספר, בשירות הצבאי ובחודשי השחרור שאחריו, המלאים תקווה אבל גם פחד, בתקופת הלימודים באוניברסיטה, ובזמן שמסמן אולי את קץ ההתבגרות, זמן הקמת המשפחה והבית, שבשנים האחרונות הולך ונדחה מטעמים כלכליים ונפשיים. למרות עדינותם הרבה מעיזים פיין וגיבורי סיפוריו לגעת בפצעים פתוחים של החברה הישראלית ושל חיי הצעירים בתוכה: במרחק הפעור בין דור ההורים לדור הילדים, במתחים עדתיים ומעמדיים, ובחלומות הנעורים שמתרסקים אל שגרת ההתבגרות.