יהדות - תרגיל בניהול פיננסי

מאמץ אינטלקטואלי-תרבותי עצום הושקע בחידת פיצוח חוטריה ההיסטורײם של היהדות, שלו היו שותפים, להוציא היסטוריונים של היהדות, חוקרים ממנעד דיסציפלינרי רחב וביניהם סוציולוגים, פילוסופים ופסיכולוגים. שערו הראשון של חיבור זה מציע לקורא הצצה ביקורתית בחלק מנכסי צאן הברזל הספרותײם הללו. שערו השני שוזר נרטיב חדשני לענײן מקורותיה של היהדות. הוא מציע להבין את משמעותה ההיסטורית של היהדות בפרקטיקה הפולחנית שלה כעבודת גװיל – כדת ספר, ופחות מתוך חומרי המשקע הרעיונײם-תיאולוגײם שסיפקה. על פי הטיעון שעומד במרכז הדברים, יהדות הגװיל היא במקורה מיזם אימפריאלי-פרסי (אחמני) הקשור בטבורו באתגרים הגיאו-פוליטײם והכלכלײם, שעמדו בפני האימפריה הדריוסית באמצע המאה החמישית לפנה"ס יותר מאשר בתרבות היהודאית העתיקה מתקופת הבית הראשון. שערו השלישי מבקש להציג לקורא חלק מההשלכות ההיסטוריות לטװח הקצר והארוך של דינמיקה היסטורית זו. בטװח הקצר, הוא מציע להבין את ההיסטוריה של תקופת הבית השני לאור התפקיד הכלכלי שמילא בית המקדש, החל מתקופתם של עזרא ונחמיה 'מקדשי הגװיל' ועד החרבתו במרד הגדול. בטװח הארוך, יהדות הגװיל העזראית היא הפיגום ההיסטורי למופעיה של הקנאות הפונדמנטליסטית לצורותיה – ביהדות, בנצרות וביתר שאת באסלאם, והיא מבשר חשוב של לאומיות 'הדם והאדמה' על גלגוליה המודרנײם. כמו כן מציג החיבור בפני הקורא העברי את הרעיון, כי יהדות ההלכה היא במידה רבה תגובה להצלחתה הפנונמנלית של הנצרות החל מהמאה השנײה, כך שהאחרונה השפיעה על היהדות לא פחות משהושפעה ממנה. הוא סוציולוג ומשפטן. מחקריו עסקו, בין היתר, בניתוח תהליכי קבלת החלטות מדיניות ובהיסטוריה הפוליטית של הציונות. הוא שימש בשעתו מרצה באוניברסיטאות ת"א ובן גוריון ובמכללת לױנסקי לחינוך. חיבורו הקודם "מדוע 'באמת' הוקמה מדינת ישראל" ראה אור בהוצאת 'כרמל' ב־2011. זה הוא לו חיבורו החמישי שרואה אור.