הכד הכתום

הקורא בספר הזה יפגוש בו את תנעזר, שמצא לו בית ומתחתיו מרתף המסרב להיפתח ושהיה בו ”משהו”, והיה מלווה אותו על כל צעד שצעד ואפילו עד אל מכולת־הקפה של שרה, את החבורה שהיתה יושבת סביב למדורה ומספרת גם את ס יפורו הטראגי של כד כתום שהיה מה שהיה רק על שום שכך עשוהו, כך צרו לו צורה וכך צבעו אותו (וזהו סיפורו של כל אחד מאתנו), ואת סיפורו של זה שהיה מבלה את ימיו אל מול בית ישן ושרוף למחצה עד שצלה של דלת הבית סבב על צירו עם מהלכה של השמש, נגע במשקוף ומוטט עליו את הבית. בחלקו האחרון של הספר − סיפורה של נקודה שכלום אין בה והכל כלול בה. ספריו הקודמים של חיים תדמון: רוסיה היא ארץ גדולה מאד (סדרת עמודים לספרות, זמורה ביתן, 1989) סלמן רושדי, מלון ”ארבעת הפרחים”, פאריס (הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד, 1999) הזהב והנחושת (סדרת הכבשה השחורה, הקיבוץ המאוחד, 2012)