צללים בראי

"האם אהבה היא משחק של העמדת פנים? רטט הקול ונעימתו, המבטים החמים והחיוכים, המגעים החשאיים וכל יתר הגינונים שקוראים עליהם בספרים, האם אינם אלא מסכה שאדם לובש כדי לחפות על יצר אחר, אנוכי?" בלה, גיבורת הרומן החדש של , היא אישה יפה ורגישה המנסה למצוא את דרכה, כאישה וכאם, בקהילה ירושלמית דתית. כאם נאלצת בלה להעלים עין מאירועים חריגים המתרחשים בין כותלי ביתה. בשל חולשתה היא בוגדת באמון שתי בנותיה ואף נאלצת להתנתק מהצעירה שבהן. כאישה מתקיימת בלה באמצעות "חיים שאולים" - אהבת ילדות שלא מומשה, הארוס הבוסרי של בנותיה ושל מחזריהן, ופרשת חברות טעונה בינה ובין סטודנטית שזהותה המינית אינה ברורה.  הרומן מתרחש כולו באזורי דמדומים. אלה הם אזורים מפתים ומסקרנים, חיוניים ומאיימים. כאן מתמזגים, במיזוגים שונים, עובדות ופנטזיות, דתיוּת וחילוניות, מיניות נורמטיבית ולא־נורמטיבית - והכול במינונים ספרותיים מדויקים ומשכנעים. כישרון הסיפור הגדול של מתבטא גם בתיאורי הנוף שלה. זהו נוף ריאליסטי ואמין שנשקפים בו כמו במראה עמומה - אבל, כבדרך פלא, בבהירות גדולה - הלכי נפש סבוכים. הוא רומן סוחף, שדמויותיו, הלפותות בצבת מוסכמות חברתיות שמרניות, הכמהות לאהבה ולמגע אנושי חם, והאווירה החושנית־הדחוסה שבתוכה הן מתנהלות, נחרתות בנפשו של הקורא ואינן מרפות ממנו. ב, ספרה השמיני של בת שחר, היא מבצרת את המחוז הספרותי המיוחד שיצרה לעצמה, ובה בעת מבססת את מעמדה בשורה הראשונה של הסופרים העברים בני זמננו.