עקבות בים

קל יותר להגדיר מה הספר הזה אינו: הוא אינו אוסף של מסות. הוא גם אינו כולל קטעי אוטוביוגרפיה של סופר ואינו מציג פרקים של כתיבה אקדמית. הספר הזה הוא תוצאה של פרובוקציה מעודנת. הוא מציג כותב, חורחה לואיס בורחס, והוא מציג גם קורא, שהוא כותב הספר הנוכחי. “עקבות בים” הוא כתיבה של קריאה ועל קריאה. הספר עוקב אחר מהלכיו של קורא ספציפי, מהלכים אינטלקטואליים, אוטוביוגרפיים ונפשיים. הקורא האחד הזה מייצג סוג של קריאה: קריאה לשם כתיבה. ודווקא קריאה אישית זו מייצרת תחושת שיתוף. ההידברות של הקורא-כותב עם היצירות היא שהופכת את חווית הקריאה שלנו לאינטימית. הנימה האישית, האינדיבידואלית, מרחיבה את אופקי המבט על מעשה הכתיבה ועל העולמות הרבים המקופלים בין דפי הספר. בדרך זו, הקוראים הופכים לעדים-שותפים למהלכים של קריאה וכתיבה החוצים זמנים, פרקי חיים, יבשות וימים.