באקלימים החבויים

החיים האיטיים של השירהַחַיִּים הָאִטִּיִּים שֶׁל הַשִּׁיראֵינָם נִתָּנִים לִצְפִיָּהאֶלָּא רַק לְאַחַר זְמַן מָהכְּשֶׁכִּתְמֵי הַזְּמַן מְבַצְבְּצִים מִתּוֹךְ שׁוּלָיושָׁם הַזְּמַן מֵטִיל אֶת מֵימָיו.אַחַת לְאֵיזֶה זְמַן כְּשֶׁסִּימָנֵי הַפִּסּוּק נֶהְפָכִיםלִקְרָסִים קְטַנִּים,אִוְשׁוֹת הַגּוּף הוֹפְכוֹת לְמֶלֶל.בספרו השני "באקלימים החבויים" בוחן המשורר דויד מור את ההוויה ואת מחוזות הילדות.שיריו משקפים את מהותם הפנימית של הדברים ואת הקסם הנסתר מן העין, מדבבים חפציםדוממים ותנועות גוף אילמות. מתוך התבוננות וצמצום השפה מזמין דויד מור את הקורא אל גלריהשופעת בישויות זעירות ורוחשות, זרויות אור של מעלה. חגית גרוסמן