אפשר לעוף עכשיו

אֲנִי דּוֹאֶגֶת כְּשֶׁאֲנִי לֹא יוֹדַעַת לְאָן הַדֶּרֶךְ נִמְשֶׁכֶת מָה הַדִּיאַגְנוֹזָה וְאֵיךְ מְטַפְּלִים אֲנִי דּוֹאֶגֶת כְּשֶׁהַמִּלִּים עָפוֹת מֵהָרַדְיוֹ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן וּמִתְפַּזְּרוֹת בֶּהָרִים הָרֵיקִים כְּלוּם לֹא צוֹמֵחַ מֵהֶן הֵן רַק מַחְזִיקוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלֹּא תִּשְׁקַע מֻקְדָּם מִדַּי הֲרֵי בַּחשֶׁךְ כָּל הַדְּאָגוֹת מִצְטָרְפוֹת לְמַקְהֵלַת הַתַּנִּים בַּוָּאדִי שֶׁלֹּא יַפְרִיעוּ לַקְּטַנָּה הִיא צְרִיכָה כּוֹחַ עַכְשָׁו אֲנִי פָּחוֹת דּוֹאֶגֶת כְּשֶׁתְּפִלָּה מִתְפַּזֶּרֶת מֵחַלּוֹנוֹת קְטַנִּים בַּלַּיְלָה וְיַלְדָּה אַחַת קָמָה לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר ציפי חורי-ויס, רבה ישראלית, יוצרת, רעיה, אמא ובת. חיה ופועלת בתוך קצוות החברה הישראלית, נודדת ועפה בין שמרנות להתחדשות, מנסה לחבר את שולי החברה למרכזה מתוך געגוע לשעתיד לבוא ומשיכה אל שעבר. אפשר לעוף עכשיו הוא ספרה הראשון.