הניחו לי

הרומן ראה אור ב-1930. זהו סיפורה של ילדה שהתייתמה מאמה וחיה עם אביה בסביבה חסרת אהבה. היא מתבגרת ונעשית אישה צעירה ודעתנית המחפשת אחר מקומה בעולם נוקשה, נישאת ללא אהבה ומוצאת את עצמה חיה חיים מנוכרים. שמה של האישה הוא אנה קוואן. עשר שנים אחרי שהרומן ראה אור קראה לעצמה הסופרת הלן פרגסון על שם הדמות שהמציאה, והמשיכה לכתוב ולנהל את חייה בשם זה. זהו אחד הניסויים הספרותיים שאפיינו את חייה וכתיבתה של אנה קוואן. אישה שהניחה לספרות שכתבה לברוא את דמותה, סופרת שהיה מי שכינה אותה "אחותו של קפקא".אינו רומן התבגרות אלא ניסוי לשוני נרחב שהמילים מובילות אותו. לשון הסמלים המורכבת נקראת כמין עלילה משנית של רומן פיוטי זה, עד כי נדמה שהשפה היא הגיבורה האמיתית של הרומן."אנה קאוון מעניינת לא משום שהייתה אישה, ולא משום שהייתה מכורה לסמים, ולא משום ששערה היה בלונדיני בהיר. היא מעניינת משום שמיצירתה עולה אינדיוודואליות אנדרוגינית חזקה ומשום שסיפוריה בוהקים ועשירים בהסתכנות מסוג חדש. היא יודעת איך למשוך אותנו אל עולמה, אל חלומותיה וסיוטיה - ואיך להפוך את כל אלה לשלנו" ניו יורק ריוויו אוף בוקזהו ספרה הראשון של קאוון המתורגם לעברית, והוא מובא בתרגומה המצוין של ברוריה בן ברוך.