בנפש חסרה

תשוקה. כיצד היא מעצבת את התרבות ואת פני ההיסטוריה? עלילת הרומן מתחילה בשנת 1841, במושבת עונשין רחוקה בקולוניה ואן דיאמן. הילדה מת’ינה, בתם המאומצת של מושל האי סר ג’ון פרנקלין ושל אשתו לידיי ג’ין, יושב ת מול צייר המצייר את דיוקנה. אותה ילדה יחפה הלבושה בשמלת משי אדומה, היא לא רק מושא של ציור משנה חיים. היא גם מושאו של ניסוי תרבותי ושאפתני, המתיימר לקבוע האם ניתן להנחיל את המדע, הנצרות וההיגיון, במקום שבו שולטים היצר הפראי והתשוקה. רבע מאה חולפת. במקום כלשהו בקוטב הצפוני, נעלם סר ג’ון פרנקלין ואיתו כל אנשי צוותו ושתי הספינות שאיתן יצא למסע. כשמגיעות שמועות שפרנקלין ואנשיו נפלו לידי הקניבלים, מתחלחלים אזרחי אנגליה וביניהם גם הסופר הידוע ביותר של התקופה, צ’רלס דיקנס. בהמשך, הופך דיקנס את סיפור מסעו של פרנקלין, לרומן שבאמצעותו הוא מנסה לחקור את מעמקי נפשו שלו. באמצעות שזירת חייהם של אנשים שונים זה מזה בתכלית, בצל טרגדיות ומאורעות בלתי צפויים, בוחן פלנגן ברומן מרתק, אנושי ויוצא דופן את הדרכים השונות שבהן מעצבת התשוקה את חיי האדם והספרות.