זהבה ורק דב אחד

כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים שֶׁכַּאֲשֶׁר זֶהָבָה עָשְׂתָה בָּלָגָן גָּדוֹל בְּבֵיתָם שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הַדֻּבִּים, הֵם שָׂמְחוּ לִרְאוֹת אוֹתָהּ מִסְתַּלֶּקֶת מִשָּׁם. אֲבָל הַאִם תְּהִיתֶם מָה קָרָה לְאַ חַר מִכֵּן? וּבְכֵן, קָרָה לֹא מְעַט. כַּעֲבֹר שָׁנִים רַבּוֹת הַדֻּבּוֹן הַקָּטָן הוֹלֵךְ לְאִבּוּד בָּעִיר הַגְּדוֹלָה, וּלְעוֹלָם לֹא תְּנַחֲשׁוּ בְּמִי הוּא נִתְקָל... זֶהוּ סֵפֶר הֶמְשֵׁךְ שָׁנוּן וּמַצְחִיק לָאַגָּדָה הַיְּדוּעָה עַל זֶהָבָה וּשְׁלֹשֶׁת הַדֻּבִּים, מֵאֵת הַמְּאַיֶּרֶת הַמְּעֻטֶּרֶת לִי הוֹדְגְ’קִינְסוֹן.