אח מיחד בגן ריחות וצלילים

פִּתְאוֹם שָׁמַעְנוּ מֵרָחוֹק צְלִילִים כָּאֵלֶּה, כְּמוֹ פַּעֲמוֹנִים. קַמְנוּ וְרָאִינוּ אִישׁ עִם כּוֹבַע עֲנָקִי וְחִיּוּךְ לָבָן-לָבָן שֶׁל שִׁנַּיִם לְבָנוֹת-לְבָנוֹת, לָבוּשׁ בִּגְדֵי לֵיצָן, מ ִתְקָרֵב אֵלֵינוּ, וּבְיָדוֹ תֵּבַת נְגִינָה. מֵהַתֵּבָה יָצְאוּ הַצְּלִילִים הֲכִי קְסוּמִים בָּעוֹלָם. דּוֹתָן רָץ אֵלָיו מִיָּד, פָּרַשׂ יָדַיִם כְּמוֹ מָטוֹס, וְהִתְחִיל לָרוּץ וּלְדַלֵּג סְבִיבוֹ. ”חַכֵּה לִי!” קָרָאתִי. אֲבָל דּוֹתָן לֹא הִקְשִׁיב. הוּא רַק עָף לוֹ בַּשָּׁמַיִם שֶׁל הַמּוּזִיקָה. רַצְתִּי אַחֲרָיו וְעָשִׂיתִי כָּמוֹהוּ. הָאִישׁ הַנֶּחְמָד עִם הַשִּׁנַּיִם הֲכִי לְבָנוֹת בָּעוֹלָם קָרָא בְּקוֹל: ”הוֹ, שָׁלוֹם אֲוִירוֹנִים מוּזִיקָלִיִּים. בְּרוּכִים הַבָּאִים לְעוֹלָם הַצְּלִילִים.” הַפַּעַם אֶרֶז וְדוֹתָן מְבַקְּרִים בְּגַן מְיֻחָד שֶׁכָּל כֻּלּוֹ חֲוָיָה חוּשִׁית שֶׁל רֵיחוֹת וּצְלִילִים. שָׁם נֶחְשַׂף בִּפְנֵי הַקּוֹרְאִים פָּן נוֹסָף בְּמַעֲרֶכֶת הַיְּחָסִים הָעֲדִינָה וְהַמֻּרְכֶּבֶת בֵּין שְׁנֵי הָאַחִים, שֶׁאֶחָד מֵהֶם הוּא יֶלֶד עִם מֻגְבָּלוּת. הַמְּחַבֶּרֶת, חַגִּית אַהֲרוֹנִי, הִיא הִידְרוֹתֶרָפִּיסְטִית וּ מְטַפֶּלֶת בְּגִישַׁת ABA, מְלַוָּה שָׁנִים רַבּוֹת יְלָדִים וּ בוֹגְרִים עִם מִגְוָן צְרָכִים מְיֻחָדִים, פְּעִילָה בַּקְּהִלָּה, וּבְעַצְמָהּ אֵם לְיֶלֶד מְיֻחָד. זֶהוּ סִפְרָהּ הַשֵּׁנִי. ”הַנְגָּשַׁת הַסְּבִיבָה לָאֻכְלוּ סִיּ וֹת הַמְּיֻחָדוֹת מְהַוָּה בִּטּוּי מַשְׁמָעוּתִי הֲלָכָה לַמַּעֲשֶׂה לְשִׁתּוּפָם שֶׁל אֲנָשִׁים עִם מֻגְבָּלֻיּוֹת בְּכָל הֶבֵּטֵי הַחַיִּים הַנּוֹרְמָטִיבִיִּים. חוֹבָתָהּ שֶׁל כָּל חֶבְרָה לְאַמֵּץ מוֹדֶל שִׁתּוּפִי זֶה כְּעֵרֶךְ עֶלְיוֹן.”