ריקם או תיק הצב האדום

בערוב יומה, בנמיכות הרוח של הקיום, צללי אירועי עבר מהבהבים. מֵעֹמֶק הָעוֹלָם נוֹקְפִים הַקּוֹלוֹת, הַמַּרְאוֹת מֵעֹמֶק הַזְּמַן נֵעוֹרוֹ נְקִיפוֹת מַצְפּוּן – מֶה עָשׂוּ וּמַה לֹּא עָשׂוּ מתו ך השיר ”נקיפות” ”שירתה של יהודית מוסל-אליעזרוב יושבת על שלושה צמתים חשובים בהוויה הישראלית: הצומת המגדרי, הצומת היהודי והצומת הפואטי אקספרסיוניסטי. בכל אחד מצמתים אלה קולטת המשוררת חומרים מוכרים, מעבדת אותם במעבדה נפשית חלומית ומחברת אותם עם הבלתי מוכר ואפילו עם המנוגד להם, והחיבור מוליד הרכבה אותנטית, עתירת משמעות, צורבת את התודעה ונצרבת בתוכה.” דן מירון ’’הקול האורפיאי: עיונים בשירתן של משוררות ישראליות”, כרך 2, הוצאת אפיק, 2017