ספר הדאו

ספר הדרך והסגולה ללאו דזה הוא ספר הספרים של הקאנון הדאואיסטי ואחת משתי אבני היסוד של תרבות הסינית, לצד המאמרות שערכו תלמידי קונפוציוס. הספר היה מקור השראה לתנועות דתיות וחברתיות, להוגים, משוררים, צייר ים, אלכמאים ומבקשי אלמוות. הוא נולד בתקופה שבה הפילוסופיה הסינית הייתה פורייה במיוחד, והנושא העיקרי שלה היה דאו- הדרך שבה צריך הפרט לנהל את עינייניו והשליט את מדינתו. אבל למחבר הספר שלפנינו היה חזון מטאפיזי שחרג הרבה מעבר למה שבני דורו הבינו במושג דרך. הדאו בשבילו היה חץ שמצביע על מה שאין לדבר עליו, הוויה שנולדת מן הריק, חוק טבע עליון, מושא הזדהות של המיסטיקן.