האלבום של אדל

כְּשֶׁאָדֵל בַּת הַשָּׁנָה וָחֵצִי נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ הָאַלְבּוֹם שֶׁלָּהּ, הִיא יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ אֹהֶל וּלְאָרֵחַ בּוֹ אֶת כָּל חֲבֵרֶיהָ. בַּהַתְחָלָה נִדְמֶה שֶׁהַחֲבֵרִים שֶׁל אָדֵל ה ֵם יְלָדִים שְׁקֵטִים וּרְגוּעִים כָּמוֹהָ, אַךְ לְמַעֲשֶׂה מִתְבָּרֵר שֶׁכֻּלָּם אוֹהֲבִים לְהִשְׁתּוֹלֵל, וְעַד מְהֵרָה הוֹפֵךְ הַמִּפְגָּשׁ לִמְסִבָּה עַלִּיזָה וְסוֹעֶרֶת. הָאֶפְרוֹחִים עוֹשִׂים שְׁטֻיּוֹת, הַצָּב נִרְאֶה אוֹבֵד עֵצוֹת, הַדֻּבִּי וְהַבֻּבָּה רוֹקְדִים בְּמֶרֶץ, הַכְּפָפָה וְהָעַכְבָּר עוֹשִׂים תַּעֲלוּלִים. הָאַלְבּוֹם שֶׁל אָדֵל הוּא אוֹצָר בִּלְתִּי-נִדְלֶה שֶׁל הַפְתָּעוֹת וּצְחוֹקִים. מֵעַמּוּד לְעַמּוּד נוֹסָפִים עוֹד וְעוֹד פְּרָטִים וְסִפּוּרִים, וְאָנוּ לוֹמְדִים לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם, לַעֲקֹב אַחַר הַשִּׁנּוּיִים וּלְהִתְאַהֵב בַּדְּמֻיּוֹת וּבַיְּצוּרִים הַתּוֹסְסִים. הָאַבָּא שֶׁל אָדֵל, הַמְּאַיֵּר קְלוֹד פּוֹנְטִי, הוּא כַּיּוֹם אֶחָד מִסּוֹפְרֵי הַיְּלָדִים הָאֲהוּבִים בְּיוֹתֵר בְּצָרְפַת. הָאַלְבּוֹם שֶׁל אָדֵל הָיָה סִפְרוֹ הָרִאשׁוֹן.