חבילה עוברת

בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ — פִּתְאוֹם חֲבִילָה — שֶׁל קַשׁ? אוֹ שֶׁל תֶּבֶן? קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה? וּלְמָה הִיא נוֹעֲדָה? תָּלוּי אֶת מִי אַתָּה שׁוֹאֵל, תָּלוּי בָּעֵינַיִם שֶׁל מִי שֶׁמִּסְת ַּכֵּל. עוֹבְרֵי אֹרַח חוֹלְפִים עַל פְּנֵי הַחֲבִילָה הַמּוּזָרָה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם רוֹאֶה בָּהּ מַשֶּׁהוּ אַחֵר: בִּשְׁבִיל הָאַרְנֶבֶת הִיא נִשְׁנוּשׁ, לַכֶּלֶב — בֵּית שִׁמּוּשׁ, לַנָּמוּךְ הִיא עוֹד קוֹמָה, לַכּוֹכֶבֶת — בָּמָה! וּמָה הִיא בִּשְׁבִילְכֶם? הַסֵּפֶר חֲבִילָה עוֹבֶרֶת מַזְמִין אֶתְכֶם, יְלָדִים וְהוֹרִים כְּאֶחָד, לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וּלְטַפֵּחַ גְּמִישׁוּת מַחְשַׁבְתִּית. הַסִּפּוּר וְהָאִיּוּרִים הַמְּלַוִּים אוֹתוֹ מְאַפְשְׁרִים לַקּוֹרְאִים לְשַׂחֵק בְּזָוִיּוֹת הָרְאִיָּה הָרַבּוֹת וּלְגַלּוֹת בַּהֲנָאָה אֵיךְ ”דְּבָרִים שֶׁרוֹאִים מִשָּׁם, לֹא רוֹאִים מִכָּאן”. סֵפֶר נוֹסָף מֵאֵת הַסּוֹפֶרֶת וְהַפְּסִיכוֹלוֹגִית שִׁירְלִי יוּבַל־יָאִיר, שֶׁסְּפָרֶיהָ הָיוּ לְרַבֵּי־מֶכֶר, זָכוּ בְּאַהֲבַת הַקָּהָל וּבְשִׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת וְנִבְחֲרוּ לְמִצְעַד הַסְּפָרִים (הֵלֶן וַאֲנִי, תוֹמָס וַאֲנִי, דִיאָן וַאֲנִי, דּוֹ רֶה מוּוּוּ, הַנֵּץ עַל הָעֵץ). ”גְּמִישׁוּת מַחְשַׁבְתִּית וְרִגְשִׁית הִיא אֶחָד מֵאֲבוֹת הַמָּזוֹן הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר שֶׁתּוּכְלוּ לְהַעֲנִיק לְיַלְדֵיכֶם עַל מְנַת שֶׁיִּתְפַּתְּחוּ בְּאֹפֶן בָּרִיא.” שִׁירְלִי יוּבַל־יָאִיר