שיר ערש על בד

אִמָּא שֶׁלָּהּ בֶּאֱמֶת הָיְתָה קְצָת כְּמוֹ עַכְּבִישָׁה – הִיא תִּקְּנָה קְרָעִים וּדְבָרִים שְׁבוּרִים. כְּמוֹ הָעַכְּבִישִׁים הַטּוֹוִים קוּרִים, אִמָּא שֶׁל לוּאִיז בּוּרְז’וּאָה אָרְגָה מ ַרְבַדֵּי קִיר. לִפְנֵי שֶׁלּוּאִיז הָיְתָה לְאָמָּנִית בַּעֲלַת שֵׁם עוֹלָמִי, הִיא הִתְמַחֲתָה בְּבֵית הַמְּלָאכָה הַמִּשְׁפַּחְתִּי לְשִׁחְזוּר גּוֹבְּלֶנִים וּמַרְבַדִּים מְצֻיָּרִים. עֲבוֹדַת הַתִּקּוּן וְהָאֲרִיגָה עִם הָאֵם הַמְּטַפַּחַת וְהַמְּעוֹדֶדֶת הִנְחִילָה לְלוּאִיז יֶדַע רָחָב עַל צְבָעִים וְצוּרוֹת, וְסִפְּקָה לָהּ הַשְׁרָאָה לִיצִירַת פְּסָלֶיהָ הַמְּפֻרְסָמִים. שִׁיר עֶרֶשׂ עַל בַּד מַצְלִיחַ לְבַטֵּא אֶת מַהוּת חַיֶּיהָ הַמֻּרְכָּבִים שֶׁל לוּאִיז בּוּרְז’וּאָה בְּכִשָּׁרוֹן מַרְשִׁים, בְּסִפּוּר פִּיּוּטִי וְעָנֹג עַל יְחָסִים בֵּין אֵם וּבַת, עַל לֵדָתָהּ שֶׁל אָמָּנִית דְּגוּלָה וְעַל הַזִּכָּרוֹן הָאָרוּג בְּחַיֵּי כֻּלָּנוּ כְּמוֹ חוּט. אֵיימִי נוֹבֶסְקִי הִיא מְחַבֶּרֶת רַבֵּי-הַמֶּכֶר ”ג’וֹרְגְ’יָה בְּהָוָאי” וַ”אֲנִי, פְרִידָה” שֶׁזָּכָה בִּפְרָסִים רַבִּים וְעָמַד בְּרֹאשׁ רְשִׁימַת הַסְּפָרִים הָאֲהוּבִים שֶׁל אִגּוּד הַסִּפְרִיּוֹת בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. נוֹבֶסְקִי חַיָּה בְּסַן פְרַנְסִיסְקוֹ. אִיזָבֶּל אַרְסֶנוֹ, כַּלַּת פְּרַס מֶמְשֶׁלֶת קָנָדָה לְאִיּוּר לִשְׁנַת 2012, אִיְּרָה סִפְרֵי יְלָדִים רַבִּים, בֵּינֵיהֶם ”גֵ’יין” וְ”הַשּׁוּעָל וַאֲנִי” שֶׁזָּכָה בְּעִטּוּר הַ”נְּיוּ יוֹרְק טַיימְס” לַסֵּפֶר הַמְּאֻיָּר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. אַרְסֶנוֹ מִתְגּוֹרֶרֶת בְּמוֹנְטְרִיאוֹל.