הזיקית והטווס

בְּבֹקֶר אֲבִיבִי אֶחָד הִתְעוֹרְרָה קָמִילְיָה הַזִּקִּית מִשְּׁנָתָהּ וְהִיא לְבָנָה וּצְחוֹרָה כְּמַצַּע פִּרְחֵי הַיַּסְמִין שֶׁרִפְּדוּ אֶת מִטָּתָהּ. בְּעוֹדָהּ מִתְמַתַּחַת בְּצַמֶּרֶת הָעֵץ, ה ִגִּיעַ לְאָזְנֶיהָ שָׁאוֹן מַטְרִיד, שְׁלַל קוֹלוֹת בְּמִקְצָבִים מְגֻוָּנִים וּבִגְבָהִים שׁוֹנִים כִּצְלִיל מַקְהֵלָה הַמַּמְתִּינָה לְבוֹאוֹ שֶׁל מְנַצֵּחַ מִתְאַחֵר.