אפרודיטה 25

לברוח מכאן מה שיותר רחוק. לרוץ יחפה על דיונות-חול לוהטות שיצרבו וישרפו בסוליות הרגליים. להטביע את סימני הגוף על נחשולי גבו הבתולי, מסותת הרוח, של המידבר. לדלג ולטבוע, לגלוש ולהתגלגל במורדות הגמישים, הנזילים והמפנקים – ולהתפרק. לצרוח לתוך הרוח הנודדת, להשתולל, לכעוס על העולם ולשמוח בטירוף על עצם היותי חופשייה לירוק גרגירי חול שנגרסים בין השיניים, החוצה, בלי להביט סביב כדי לבדוק אם מישהו נעלב מפריקת העול המחוספסת שלי. לטוס לאי בודד במזרח או לעבוד כגיישה אקזוטית ביפן –אבל זה בלתי אפשרי במצב של קסם אחותי.