תודה רבה על החיים

סוף־סוף, אמרה המיילדת. זה...הִמשיכה בדבריה, ונאלמה פתאום דום, ושתיקה כבדה השתררה בחדר הלידה. התינוק בריא. אני חושבת. אמרה המיילדת. מעבר לזה תשאלי את הרופא. טוטו נולד בקיץ קר בגרמניה המזרחית. או נולדה . אבא אין, וגם אימא נעלמת. טוטו נודד בארצו כאילו עדיין יש טוּב, תום ואהבה. החיים קשים, הוא תוהה, למה אנשים רק מקשים עליהם? טוטו עובר למערב, ששם הקפיטליזם משמיד את מה שבסוציאליזם סתם נרקב. רק שני דברים נותנים לו תקווה: אהבתו הגדולה וכישרונו האחד. רומן רווי זעם על הדבר היחיד החשוב בחיים. תרגם מגרמנית: ארז וולק. ”ברג כותבת באופן מצחיק על הקיום האנושי העצוב, באופן נוגע ללב על ההוויה המשמימה ובאהבה אלימה נגד עולם קודר.” שטפן מרטוס, פרנקפורטר רונדשאו. ”יהושע הפרוע למבוגרים.” אנדראה האנה היניגר, די צייט