אלכסנדר והיום האיום ונורא וגרוע ולא טוב בכלל

כְּבָר כְּשֶׁקָּם בַּבֹּקֶר עִם מַסְטִיק בַּשֵּׂעָר, וּמִיָּד אַחַר כָּךְ דָּרַךְ עַל הַסְּקֶטְבּוֹרְד וְהַסְּוֶדֶר נָפַל לוֹ לַכִּיּוֹר, אַלֶכְּסַנְדֶר יָדַע שֶׁזֶּה הוֹלֵךְ לִהְיוֹת יוֹם אָיֹם וְנוֹרָא וְגָרוּעַ וְלֹא טוֹב בִּכְלָל. וְזֶה נִמְשַׁךְ: בַּהַסָּעָה הָיָה לוֹ צָפוּף, בַּגַּן הַחֲבֵרִים לֹא הָיוּ נֶחְמָדִים, רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם מָצָא חוֹר דַּוְקָא בַּשֵּׁן שֶׁלּוֹ, וַהֲכִי גָּרוּעַ – בַּטֶּלֶוִיזְיָה הָיוּ נְשִׁיקוֹת. וְאַלֶכְּסַנְדֶר שׂוֹנֵא נְשִׁיקוֹת. מִי לֹא מַכִּיר יָמִים כְּמוֹ הַיּוֹם שֶׁל אַלֶכְּסַנְדֶר? וּמִי לֹא חָלַם כָּמוֹהוּ לִנְסֹעַ רָחוֹק, אוּלַי לְאוֹסְטְרַלְיָה? סִפְרָם הַנִּפְלָא שֶׁל ג´וּדִית וִיוֹרְסְט וְרֵיי קְרוּז הָפַךְ לִקְלַסִיקָה מֵרֶגַע יְצִיאָתוֹ לָאוֹר בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית לִפְנֵי 40 שָׁנָה. הוֹצָאוֹת כֶּתֶר וְאוּרִים גֵּאוֹת לְהַצִּיג אוֹתוֹ לָרִאשׁוֹנָה לְקוֹרְאֵי הָעִבְרִית (גַּם אֵלֶּה שֶׁגָּרִים בְּאוֹסְטְרַלְיָה). לִבְנֵי חָמֵשׁ עַד 105