אתיקה

אתיקה פירושה ”תורת ההתנהגות”, והרצאותיו של אריסטו על נושא זה ניתנות כאן לראשונה בשלמות בתרגום עברי של המקור היווני. אריסטו, שחי במאה הרביעית לפנה”ס, דן בהתנהגות האנושית מצד התכלית שאליה היא מתכוונת, ושאותה הוא מזהה עם ”אושרו” של האדם. אגב ניתוח הדרכים, שבהן משתדל האדם להשיג את האושר, מנתח אריסטו את ה”סגולות” האנושיות שבהפעלתן הנכונה מתגשם האושר לדידו, והוא שוזר בניתוח זה תיאורים מזהירים של בעלי הסגולות האלה. בהקדמת המתרגם לספר מתוארת המציאות הביוגרפית שממנה צמחה תורת החיים הזאת. לצד מורו אפלטון היה אריסטו הפילוסוף היווני החשוב ביותר ולתורתו נודעה השפעה חזקה ביותר על התפתחות הפילוסופיה עד לימינו.