אם זיכרוני אינו מטעני

”לפעמים אני מרגישה שסלולה לפניי דרך בלתי נראית, שלא אני בחרתי או ביקשתי, אבל כזו שאני אמורה לצעוד בה. טחנות רוח שנבנו לפני שנים, אך גם אני נדרשת להילחם בהן.” בהרגשה זו יוצאת ליה, צעירה ישרא לית בתחילת שנות העשרים לחייה, למסע רטרוספקטיבי בעקבות החוויות המשמעותיות שהשפיעו על מערכת היחסים שלה בד בבד עם אלו הקשורות להשתלשלות חייה - התקופה שלפני ואחרי טיול תרמילאי בהודו. בסגנון כתיבה רענן ועכשווי, לעתים משעשע ולעתים צובט במקומות רגישים, המחברת מתארת תהליך התבגרות אישי לצד תהליכים חברתיים המלווים צעירים רבים במהלך הטיול שאחרי הצבא, טיול שיכול לשנות תפיסות עולם וללוות אדם בהמשך חייו. בילי כהן, בעלת תואר שני בסוציולוגיה. עבודת התזה שלה עסקה בדרך שבה תרמילאים ישראלים שטיילו בהודו מַבנים את זהותם. מתוך ניסיונה המחקרי והאישי כתרמילאית היא שוזרת בסיפורה תמות משותפות לבוחרים במסלול זה – משבר וערעור העצמי כפי שהוא בא לידי ביטוי במפגש הבין-תרבותי, הרחבת תפיסת העצמי וכמיהה למפגש עמו כפי שנחווה בטיול.