
שהם סמיט
בציור עיפרון קטן המעטר את הקדשת הספר למשפחת גוילי נראות שתי ילדות יושבות זו לצד זו על חרמש ירח. מי ששם הספר הותיר אותו שווה נפש יביט באיור, ישמע באוזני רוחו את ’לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָ ה’ - ויחייך בגעגועים. ’זהו סיפור אמתי על שתי חברות: לאה ורבקה. כשלאה ורבקה היו ילדות הן לא הכירו זו את זו. הן לא למדו יחד בגן ולא בבית הספר, ולא גרו באותו רחוב ולא באותה עיר - ואפילו לא באותה ארץ.’
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-2 מקומות
היה הראשון לכתוב ביקורת
ספרים דומים