קורת השער

באשו, משורר ההייקו הגדול בן המאה ה-17 כתב: ”אל תלך בעקבותיהם של החכמים, חפש את מה שהם חיפשו”. מה מחפש ההייקו? אולי את אותו רגע צלול של התגלות בו העולם, פנים וחוץ, חזית ועומק, נלכד באחת ונמסר כמו ללא ת יווך. אולי את האפשרות למחות את אבק היומיום מעל הדברים ולראות אותם רעננים ומלאי חיים, כמו לראשונה. על מנת שיוכל פשוט להיות, פושט שיר ההייקו מעל עצמו כל מה שיכול לעמוד בינו לבין הדברים. חף מוירטואוזיות לשונית וצורנית, מפיתויי הכוח המדמה, מרעבתנות האינטלקט הוא עושה את המירב והמיטב שבכוחן של מילים לעשות על מנת לנכוח בעולם.