אלף שמות לאושר

בשני ספריה הראשונים הראתה ביירון קייטי כיצד אפשר לשים קץ לסבל באמצעות חקירת המחשבות המלחיצות היוצרות אותו, בעזרת תהליך של חקירה עצמית שאותו הוא מכנה ”העבודה”. עכשיו, בספר ’אלף שמות לאושר’, היא מעודדת אותנו לגלות את החירות המאפשרת בעקבות אותה חקירה. ביירון קייטי מגיבה כאן לספר הסיני הקלאסי ”טאו טה צ’יינג” מאת לאו טסו, שתורגם לאנגלית בידי בן זוגה, סטיבן מיטשל, וזכה לכינוי הספר החכם ביותר שנכתב אי פעם. בהשראתו מדברת קייטי על זוגית החיים הבסיסית ביותר שכולנו מתמודדים איתן: חיים ומוות, טוב ורע, אהבה, עבודה וסיפוק, המאפשרות לתובנות הנצחיות של הטאו טה צ’יינג להדהד בליבנו מחדש כיום. בה- בעת מציע הספר הצצה מלאת חיים ומאירת עיניים לחייה של אישה אשר במשך עשרים שנה- מאז ”התעוררה לראות את המציאות” באחד הבקרים בשנת- 1986- חיה על פי הדברים שכתב לאו טסו לפני למעלה מאלפיים וחמש- מאות שנה. חוכמתה העמוסה, נטולת הדאגות של קייטי אינה תאורטית. היא אותנטית לחלוטין. זה מה שגורם לספר הזה להיות משכנע כל- כך. זהו דיוקנה של אישה שופעת שמחה שלווה, בין שהיא רוקדת עם נכדתה הפעוטה ובין שהיא מגליה כי פורצים רוקנו את ביתה. בסיפוריה על אודות ניחוחות מוחלטת בכל מצב, לא זו בלבד היא מתארת את התודעה המתעוררת. היא מאפשרת לכם לראותה, להרגיש אותה בפעולה. והיא מראה לכם כי אותה תודעה היא גם התודעה שלכם.