צרות בצרורות

לְזוּג הַמַּלָּחִים ג’וֹרְג’ וְאַלְבֶּרְטִינִי מַמָּשׁ אֵין מַזָּל: הַסְּפִינָה שֶׁלָּהֶם טוֹבַעַת וְהֵם מוֹצְאִים אֶת עַצְמָם לְבַד, בְּלֵב יָם, עִם שַׁחַף אֶחָד וּבְלִי שׁוּם סִימָן לְיַבָּשָׁה ב ָּאֹפֶק. יָכוֹל לִהְיוֹת יוֹתֵר גָּרוּעַ מִזֶּה? תָּלוּי אֶת מִי שׁוֹאֲלִים. הַרְפַּתְקָה שׁוֹבֵבָה וּמְשַׁעֲשַׁעַת שֶׁמּוֹכִיחָה שֶׁאֵין דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִצְחֹק מִמֶּנּוּ, וְשֶׁתָּמִיד יֵשׁ מָקוֹם לְאוֹפְּטִימִיּוּת. עֵינַת צָרְפָתִי הִיא מֵהַמְּאַיְּרוֹת הַבּוֹלְטוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, כַּלַּת פְּרַס רָמַת גַּן לְסִפְרוּת יְלָדִים מְאֻיֶּרֶת. סִפְרָהּ ’שְׁכֵנִים’, שֶׁיָּצָא בְּהוֹצָאַת כֶּתֶר, הִתְקַבֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת בִּידֵי קוֹרְאִים וּמְבַקְּרִים וְתֻרְגַּם לְ–16 שָׂפוֹת.