מ"מ בחזית

"אביעד שופך אור על מסירותם ועוז רוחם של לוחמי השריון." (יצחק בוז'י הרצוג, נשיא המדינה) "מבין השורות ניתן להרגיש את הגריז והזיעה, לחוש את הדבקות במשימה, כמו גם את המתח והסכנה. מבעד למילים אפשר לחוש את עוצמת הטנק ואת הביטחון שהוא מקנה,את עוצמת הרוח ואת הנכונות להמשיך לפעול נוכח כל קושי." (הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי) "אביעד מעביר לקוראים חוויה ייחודית; מבט על המלחמה היישר מצריח הטנק. הכתיבההאישית, הקולחת, החשופה, מעניקה תחושה שאנו חלק מן המלחמה." (תא״ל במיל׳, אביגדור קהלני) "בתיאוריו מכניס אביעד את הקוראים ל'חדרים הסגורים' ביותר בחוויות הלוחמים ונוגעבחיי השגרה האין־סופיים שכל מטרתם היא להתכונן ליום פקודה." (מפקד חטיבה 7, אל״ם במיל׳, אמנון אשל אסולין) בלבנון מה שאתה רואה – זה לא מה שאתה רואה; את זה הבנו מהר מאוד תוך כדי מארבים וקרבות. השטח שצמוד לגבול היה ג'ונגל ירוק, בראשיתי כמעט, שהשקיף מלמעלה על יישובי אצבע הגליל. זה נראה גן עדן והרגיש גיהינום. קיץ 2006 – מלחמת לבנון השנייה.אביעד חיון היה מ"מ צעיר, נחוש ומלא מוטיבציה, שבין מארב להפגזה, בין טל"ת לקפ"ק, כתב את זיכרונותיו במחברת מאובקת שמצא בטנק. סיפורו של אביעד הוא סיפורה של מחלקת טנקים מחטיבה 7 של חיל השריון, והוא מספק הצצה נדירה ונוגעת ללב לנפשו של הלוחם בשטח. בכנות וברגישות נחשפות מערכות היחסים העדינות בין החיילים והמפקדים, מובאות דילמות שנוגעות בחיי אדם ונפרש הקושי הנורא מכול אל מול השכול – לנשוך שפתיים ולהמשיך קדימה.